יולי 1992. מערכת הבחירות לכנסת ה-13 סיימה תקופה סוערת למדינת ישראל.

מלחמת המפרץ , בה לראשונה נלחם העורף , גלי עליה מברית המועצות המתפוררת ומאבקים פנימיים קשים בנושאי דת ומדינה , הקצנה בין ימין לשמאל ותפקוד מערכות השלטון.  יצחק רבין נבחר להרכיב את הממשלה , כאשר הוא מצליח ליצור מעין הפרדה בינו לבין המנגנון המפלגתי.

נדרשות הכרעות קשות המשולבות בלחצים בינלאומיים , בעיקר מצד ארה"ב.

מנחם בגין נפטר בעיצומה של תקופה סוערת זו (09/03/1992) לאחר שהסתגר בביתו כ-10 שנים.

כמה חודשים קודם לכן ציינה המדינה 10 שנים למותו של משה דיין.

על רקע זה נכתב המאמר המשווה , לכאורה ,  2 דמויות חשובות אלו בהיסטוריה של מדינת ישראל אולם , למעשה , מספק 2 נקודות מבט על ההיסטוריה היהודית והציונית.  

בפתיח למאמר כותב יעקב חסדאי : "הציונות הייתה חזון גדול. שלושה דורות נמשך המאמץ להגשמת החזון , והיה זה מאבק מסעיר ומלהיב. אולם בתום מאה שנים החלו להתעורר ספקות. עידן ההישגים והניצחונות תם והגיע זמנן של השאלות ארוכות הטווח.

האמנם הייתה זו הצלחה שלמה , ואולי החזון הגדול לא היה אלא אשליה ?