סדקים ונגעים במערכות המדינה והחברה
מבט אל בעיות היסוד של ישראל מגלה סדקים, סכנות ואיומים במערכות חייהן של המדינה והחברה.
זהותה, מטרותיה וערכיה של החברה הישראלית נתונים היום לתהיות, ספקות ומחלוקות המפלגים את העם.
מוסדות השלטון נגועים בחוסר יעילות, בקוצר ראות, בהעדר נורמות מוסריות ובמידה גדולה של שחיתות. החלטות גורליות בכנסת ובממשלה מתקבלות בלי מבט לטווח ארוך ומשיקולים אישיים או מפלגתיים. המשאבים הלאומיים מחולקים בשיטת "תפוס כפי יכולתך".
הקשר בין מערכות השלטון, בעלי ההון ושליטי התקשורת משבש את ההליכים הדמוקרטיים, יוצר תדמיות חסרות כיסוי לאישים ומפלגות ונותן הגנה וביטחון למערכות כושלות.
המערכת הפוליטית נגועה בכוחנות, תככנות ושחיתות, היא מעמידה לעם מנהיגים שאינם מקרינים אמון ויושר ולעתים רמתם ירודה.
הקיטוב האידיאולוגי קורע את העם, מלבה שנאה וגם תורם להשחתת ההנהגה. במאבק לקידום מטרותיהם , המחנות הפוליטיים מוכנים להעלים עין משחיתות ועוול, כל עוד ההנהגה משרתת את מטרותיהם.
חוסר הצדק ושיטת הסחטנות בחלוקת המשאבים מגדילים את הפער הכלכלי ואת תחושת הקיפוח הן של החלשים והן של אלו הנושאים בנטל השירות הביטחוני ומעגל העבודה.
התלות של האזרח בשלטון גוברת ומביאה לתחושת חוסר אונים ולמסקנה כי "במדינה הזאת אי-אפשר לשנות דבר" וכי קשרים ולחץ הם הדרך להתקדם ולהצליח.
לתרבות חיינו כמה פנים מכוערות למדי. כבוד ודרך ארץ נעלמים מרחובותינו, החכמה ושיקול הדעת מתמעטים. הדיון הציבורי והתקשורת שטחיים, ושפתם עילגת. האלימות מתפשטת בבתי הספר, הפראות שולטת בכבישים, הגסות והצעקנות מאפיינים את מסכי הטלוויזיה.
החולשות ניכרות גם באלה המנסים למחות, לשנות ולתקן וניסיונותיהם נכשלים בזה אחר זה. אין הם מציעים תכנית רצינית ומעמיקה לפתרון הבעיות ואין הם מצליחים להקים מנהיגות ראויה לשמה. בעיות היסוד התרבותיות והחינוכיות משבשות גם את דרכם.
הבעיה איננה רק של נימוסים וטעם טוב. רבות מצרותינו מתחילות במישור התרבותי. שטחיות, גסות רוח וצביעות משפיעות באופן עמוק על בחירת מנהיגינו ועל רמתם, על הדרך שבה מתקבלות החלטותיהם, על הכבוד שאנו רוחשים למדינה ולמוסדותינו, ובסופו של דבר על נכונות בנינו לחיות בארץ הזו ולתרום לקידומה והצלחתה.
