תקציב המדינה

התקציב הוא אחד הביטויים החשובים לחלוקת האחריות הלאומית. אנו מציעים לחלק את התקציב הלאומי לשני חלקים: האחד – "תקציב הממשלה" – יוקדש ברובו המכריע להוצאות חוץ ובטחון, שמירת חוק וסדר ובניית תשתית לאומית. החלק האחר, המיועד למטרות חינוך, תרבות, איכות חיים ורווחה, ייקרא "תקציב האזרחים" ויחולק לידי האזרחים, שיעבירוהו לקהילות שתוקמנה ותופעלנה על-ידיהם. העברת הכספים לקהילות יכולה להיעשות במספר שיטות. לדוגמא: אחת לשנה יקבעו שני בתי המחוקקים את גודלו של תקציב האזרחים וחלוקתו לנושאים השונים. לאור קביעה זו, יקבל כל אזרח הודעה רשמית על ההקצבה לה הוא זכאי בהתאם למצבו המשפחתי, ורשימת קהילות ומוסדות שאושרו לקבלת ההקצבה. האזרח יודיע למדינה לאילו מוסדות הוא מעביר את תקציבו, בהתאם לגודל הסכום שהוקצב לו לכל נושא. אזרח אשר יבחר לקבל שירות מסוים מן המדינה , ולא מאחת הקהילות אשר אושרו לפעול בתחום הנדון , יעביר אליה את הקצבתו. כך גם ביחס לתקציבי מימון המפלגות. בתקציב האזרחים יהיה חלק המיועד לפעילות פוליטית וכל אזרח יחליט מדי שנה לאיזו מפלגה או קבוצה פוליטית הוא מייעד את כספו. אוצר המדינה יעביר לכל מוסד את הכספים על-פי הוראת האזרחים. הוראת האזרחים עשויה להינתן בדרכים שונות או על-ידי העברת שובר למוסד, או על-ידי דיווח ישיר למדינה תוך שמירת סודיות הבחירה.

בשיטה זו, כל המוסדות שהיום מתחככים, לוחצים או מבקשים תמיכה כספית מפוליטיקאים ופקידים, ישנו את גישתם. יהיה עליהם לפנות אל האזרח ולבקש את תמיכתו. כך נראה תאטרונים, מקהלות, ארגוני צדקה וחינוך עולים לרגל אל האזרחים בניסיון לשכנע את האזרח לתמוך בהם.  גם הפוליטיקאים ייאלצו לפנות אל האזרחים, מדי שנה, ולבקש את הקצבתם. כך יוכלו האזרחים לשדר מדי שנה לנבחריהם, מה דעתם על תפקודם. 

"תקציב האזרחים" מדגיש את אפשרויות הבחירה העומדת בפני כל אזרח ומגביר את אחריותו לאורח חייו , חיי משפחתו והקהילות בהן הוא חבר.