זמנים של מבוכה

Хисдай Я. «Смутное время: (Израиль после 1973 года)»

27 בספטמבר 2000. הפלסטינאים פותחים בהתקוממות אלימה נגד מדינת ישראל. במדינה שוררת  אווירה של אכזבה , מבוכה ודכדוך. אחרי כל התיקוות שתלו בתהליך השלום , אחרי שראש הממשלה ברק הראה נכונות חסרת תקדים לוויתורים , אייך זה יכול להתרחש ? 
אירועים אלו החלו בתקופת ה"ימים הנוראים" , דבר שגרם לתגובה הקשה בחברה הישראלית. התגובות הזכירו את התקופה של מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 , וזה לא מפתיע. אז התפורר החלום של ארץ-ישראל השלמה ועכשיו – החלום של השלום.

הדמיון בין שני האירועים ובין שתי התקופות מביא לצורך בניתוח ומחשבה ומסקנות לגבי הנהגת המדינה והחברה הישראלית.      

בתחילת שנת 2003 הופיע ספרו הרביעי של יעקב חסדאי המיועד לקהל דוברי הרוסית , בעיקר העולים החדשים שזה לא מכבר הגיעו לישראל ורבים מהם עדיין אינם מכירים לעומק את המורכבות של החיים במדינה והמציאות המורכבת והמסובכת  עם שכנינו הפלסטינאים. הספר מבוסס על פרקים נבחרים משלושת הספרים בעברית שפרסם חסדאי וכן נוספו לו מספר מאמרים אקטואליים שפורסמו בעיתונות מאז הופעת ספרו הקודם , השלישי במספר - "על סף היובל" (1998) , ועד מועד הוצאת ספר זה.

המאמרים חולקו לשני פרקים: "משהו נרקב בממלכתנו" (על בעיות פנימיות) ו"מזרח תיכון חדש" (על יחסי ישראל עם מדינות ערב) , ומעטרים אותם איורים של הצייר והקריקטוריסט "דוש" (קריאל גרדוש).

המאמרים , אשר תורגמו על ידי רחל טורפוסמן , חברה בתנועת לאו"ר , מציגים לקורא הרוסי תיאור נוקב ובלתי-תלוי של תהליכים ואירועים בחברה הישראלית החל ממלחמת יום הכיפורים ועד לאירועי האינתיפאדה השנייה , שהייתה בשיאה במועד הופעת הספר.

ומסכם חסדאי : אל לנו להשתעשע באשליות. המטרה אינה צריכה להיות סיום הסכסוך אלא הישרדות לטווח ארוך. עלינו לפעול בחוכמה ועדיין להישאר עם ערכים מוסריים. לא הערבים , אלא אנחנו – בערכינו ובהתנהגותנו היא הבעייה של מדינת ישראל והחברה הישראלית.