הדרך לתיקון
כדי לתקן את אלה, צריך לנתח את הסיבות למשבר ולהבין מדוע נכשלו ניסיונות התיקון והשינוי בעבר. על יסוד הניסיון יש להציע את השינויים והתיקונים הנדרשים בשני מישורים.
במישור המוסדי פוליטי צריך לבנות מוסדות מתוקנים יותר ולהגדיר כללי משחק הוגנים.
במישור החינוכי והתרבותי צריך להנחיל לציבור ולנוער מערכת ערכים ואורחות חיים מכובדים ונאים יותר, להנהיג דפוסים של סמכות ומשמעת, לטפח מידות של הכרת חובה, צניעות, נאמנות ויושר, לחנך לחיי עבודה ויצירה ולעודד מחשבה מקורית ויצירתית.
עלינו למצוא דרך בה שלטון יעיל, מרחיק ראות ונקי כפיים יתקיים בצוותא עם אזרחים גאים, מלוכדים ואחראים. אין זו בעיה פשוטה, שכן לעיתים מערכת ממשל חזקה מטפחת אזרחים כנועים ומנוכרים. ולהיפך, אזרחים גאים וביקורתיים עלולים לערער את כוחו של השלטון. לכן בחרנו בשיטה המחלקת את האחריות והסמכות בין האזרח לשלטון.
הממשל אחראי לתפקידים שרק הוא יכול למלאם: הגנת המדינה, ניהול מדיניות חוץ, השלטת חוק וסדר ובניית תשתית חברתית וכלכלית.
האזרח אחראי לפרנסתו, לקיום משפחתו, לחינוך ילדיו ולטיפוח תרבותו וסביבתו.
אולם בהגדרת תפקידי האזרח יש קושי: כדי לשאת באחריות המוטלת עליו, הוא זקוק לעיתים לשיתוף פעולה רחב עם אחרים. שיתוף פעולה זה יושג באמצעות טיפוח הקהילה והחברה הקהילתית. אלה המסגרות בהן יוכל האזרח לממש את אחריותו בלי תלות מיותרת בשלטון.
לכן, על פי הערכים והעקרונות שהצגנו, מציעה תנועת לאו"ר את מבנה הממשל והחברה הקהילתית, ואת תפקידיהם של האזרח, מוסדות הקהילה ומוסדות השלטון במדינת ישראל.
