מדינת ישראל - זהות , יעוד ומציאות
"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל... שתהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה...".
(מתוך מגילת העצמאות)
מכוח הגדרת זהות זו, העברית היא שפתה הרשמית הראשונה של המדינה, השבת היא יום המנוחה שלה, חגי ישראל הם חגיה, "התקוה" הוא המנונה ומגן דוד סמלה. החוק וסדרי הממשל בישראל המבוססים על עקרונות הדמוקרטיה ועל ערכים יהודיים ואנושיים, מבטיחים את החופש, השוויון וזכויות האדם לכל האזרחים.
"בארץ ישראל קם העם היהודי... מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה" (מגילת העצמאות). זו ההצדקה ההיסטורית לעליה ולהתיישבות היהודית בארץ ישראל. עם זאת, כמדינה חופשית ודמוקרטית וכחברה צודקת, אין המדינה רשאית לפגוע בזכויות הפרט של תושבי ארץ ישראל האחרים, אך היא רשאית להעניק זכויות שאמורות להגשים את ייעודה של המדינה.
מייעודה של המדינה נובעת חובתנו לשמור להלכה ולמעשה על עצמאותה לא להיות תלויים יתר על המידה באחרים, לטפח את המורשת היהודית ולשמור על קיומו של רוב יהודי ניכר בתוכה, לקיים ולחזק את הקשר ואת הערבות ההדדית המחייבים יהודים בארץ ובגולה לעמוד איש לימין אחיו.
הקמת מדינת ישראל הייתה מעשה של צדק אנושי ולאומי, והעם היהודי , עם קטן הנאבק על קיומו מול אויבים קרובים ורחוקים , זכאי לתבוע שיובטחו כל התנאים הדרושים לקיומה הבטוח של מדינתו. לנוכח האיומים על זכותה ועל עצם קיומה של ישראל, צרכי בטחונה קודמים לזכויות של עמים וקבוצות שאינם נתונים לסכנה זו, ויש לצרכים אלה משמעות מוסרית עמוקה.
לכן , אל לנו לשגות באשליות של "פתרון הסכסוך" בינינו לבין שכנינו. גבולות בטוחים או הסכמי שלום יכולים להיות פתרון לבעיה מוגדרת או לטווח קצר. אך בטווח הארוך ערכינו, אורחות חיינו ורמת מנהיגינו – הם שיקבעו את גורלנו ועתידנו במדינת ישראל.
בשנותיה הראשונות של המדינה, החזון, התקווה ותחושת הסכנה הובילו את מנהיגיה ואזרחיה להישגים וניצחון, אולם ברבות השנים התברר כי קיימות בעיות יסוד, תרבותיות, חברתיות ופוליטיות המעיבות על עתידה.
ככל שמדינת ישראל גדלה ומתחזקת כן גדלים האיומים והסכנות לקיומה ועימם גם החוכמה, המאמץ והחוסן הלאומי הנדרשים כדי להגן עליה.
על רקע זה , האיומים והסכנות מבחוץ והמשברים מבית , ומתוך דאגה לקיומם וחוסנם של המדינה והחברה , הוקמה תנועת לאו"ר.
