צדק חברתי
הבסיס הערכי לקיום צדק חברתי הוא כבוד והכרה כי ערכים חיוביים קיימים בכל שכבות החברה. הסיכוי האמיתי לשוויון חברתי טמון בערכים אלה ובנכונות למאמץ עצמי ולנטילת אחריות, הרבה יותר מאשר בסיוע ותמיכה מבחוץ.
ניסיון להיאבק על צדק בחברה בה נמדדת כל קבוצה לפי כוחה ויכולת הסחיטה שלה , רק יחריף מגמות של ניכור , פירוד והתפוררות חברתית.
שיטת "החברה הקהילתית" , אותה מציעה לאו"ר , תעביר לכל הקבוצות בחברה את האחריות לקידומן ולהתפתחותן. מערכת שירותי החינוך, התרבות והרווחה תתבסס בעיקר על ההקצבה שיקבלו האזרחים , בהתאם לגודל משפחתם , מתוך "תקציב האזרחים". נהלים אלה יביאו בראש ובראשונה לחלוקה צודקת יותר של המשאבים הלאומיים ותוך כדי כך לטיפוח מחודש של האחריות האישית , המשפחתית והקהילתית. כך בצד הכבוד גם יתקיים עקרון השוויון.
אם יתברר שיש אזור או קבוצה המחייבים עזרה והתערבות מיידית, תוכל המדינה להתערב ולסייע, רק בתנאי ש"הבית העליון" יאשר שפיתוחם הכלכלי או החברתי הוא חלק מן התשתית הלאומית. בדרך זו תסייע המדינה לא על בסיס של תביעות ולחצים, אלא רק במקום שיש לכך הצדקה אמיתית.
אכן, לעתים יש צורך לנסות ליצור תנאי פתיחה שווים לחלשים יותר, ו"תקציב האזרחים" יתחשב בכך. כך , למשל , בתקציב החינוך ניתן יהיה לקבוע סכום גדול יותר למשפחה מרובת ילדים ואת תקציב התרבות ניתן להגדיל למשפחה הגרה באזורים מרוחקים ממרכזי התרבות.
במקביל לטיפוח אחריותו של האזרח לקהילתו, יהיה צורך להגדיר את אחריותו למשפחתו ולעצמו. החינוך והחוק יטפחו ויעודדו חיי עבודה ויצירה. תשלומי רווחה יינתנו לחסרי-ישע או כעזרה זמנית שתותנה בהכשרה מקצועית. במקביל יש להנהיג שיטות מיסוי מתקדמות כדי לעודד את העסקתם של קבוצות הנמצאות מחוץ למעגל התעסוקה כגון : מבוגרים ונכים.
במסגרת הבטחת הצדק החברתי יהיה צורך להקדיש תשומת לב רבה למציאת איזון בין יסודות של שותפות לבין יסודות של תחרות בחיי החברה ובחיי הכלכלה. התחרות מדרבנת להישגים ומעודדת קידמה, אך עלולה להרוס את יסודות השותפות והאחריות ההדדית וליצור פערים כלכליים בלתי-נסבלים. את סכנותיה של התחרות צריך יהיה לרסן באמצעות מערכת ערכים וכללים ועל-ידי חיזוק כוחם של אלה שנקודת המוצא או כוחם מקטינים את סיכוייהם. במסגרת זו צריך יהיה לחזק את כוחם של ארגוני העובדים ולעודד את הקמתם של ארגוני צרכנים שיקנו עוצמה וכוח לעובד ולצרכן הבודדים.
יישום עקרונות הכבוד, האחריות והבחירה ייצור בסיס ערכי טוב יותר גם ליחסים בין הרוב היהודי למיעוטים הלאומיים במדינה. הארגון הקהילתי של החברה עשוי לתרום באופן ניכר גם לקידום מעמדם. המשאבים הממלכתיים יחולקו ביתר צדק, ותינתנה למיעוטים אפשרויות נוספות להתפתחות חברתית, תרבותית וכלכלית.
