שחיתות המנהיגים והשחתת השלטון (ספטמבר 2008)
את המשאלה המסורתית "תכלה שנה וקללותיה" ראוי להסב בסוף שנת תשס"ח לאמירה מקיפה יותר "תכלה תקופה וקללותיה". שכן התפטרותו של אהוד אולמרט אולי מסיימת תקופה בחיי מדינת ישראל שראוי יותר מכל לכנותה "עידן החרפה".
התקופה החלה עם בחירתו של אריק שרון לראש ממשלה. העם התאכזב ממנהיגי הדור הצעיר , ביבי וברק , ובחר בראש ממשלה שסימן חוזק וכוחניות. ואכן , בתקופה זו בוצעו שני מהלכים גדולים שנויים במחלוקת : האחד , קיצוץ נרחב בהוצאות המדינה תוך פגיעה קשה בשכבות החלשות. השני , תכנית ההתנתקות מרצועת עזה תוך הצגתה כסיכוי לעידן חדש עם שכנינו.
מעבר לקרע בעם שהובילו המהלכים הנ"ל , הפגיעה הקשה ביותר שהביאה עלינו תקופה זו הייתה השחיתות האישית בה נחשדו שרון ואולמרט. פרשיות השחיתות בהן נאשם אולמרט מביאות למסקנה שהן לא יכולות היו להתבצע ללא ידיעה , תמיכה , שתיקה או הסתרה של אחרים במנגנון הציבורי והממשלתי.
שתיקת העם לנוכח גילויי השחיתות מדהימה ומעוררת בושה. זו הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל.