מאמרים נבחרים מעלון לאו"ר

מכתב גלוי לשומרי תורה ומיצוות (אפריל 2001)

אחי ורעי ,

העם שלנו בסכנה. הרבה דיו כבר נשפך על הפירוד ועל ההתבוללות , והכותבים צודקים.

כל קבוצה טוענת "אנחנו בסדר" , "הם לא בסדר".

השאלה הגדולה יותר : מי הראשון אשר ירים את דגל האחדות ?

מה המשמעות של "כל ישראל ערבים זה לזה" ?

מה חלקם של שומרי תורה ומצוות במאבק על דמותה של המדינה ?


מאמר זה , שנכתב בשנת 2001 , חוזה , ולמעשה מציע , את המהפך שעברה הציונות הדתית אשר החלה , כעבור מספר שנים , לחרות על דגלה פעילויות בכל תחומי החברה , ולא רק בנושאי דת והתיישבות.

האם ארץ חמדת אבות היא מולדת על תנאי ? (מרץ 2002)

שני המאמרים שלהלן אשר פורסמו בשנת 2002 עוסקים באותה בעיה מ-2 נקודות מבט : 
מה עלינו לעשות כעם וכחברה ואייך עלינו להתייחס לאלו אשר , לצערנו , בחרו לעזוב ולחיות בגולה.

ציונות  ואהבת מולדת. פעם היו הבסיס של מערכת החינוך , והיו הסיבה והנימוק למעשינו במדינה , הן כאזרחים והן  כמערכות השלטון. אולם מושגים אלו נשחקו ואצל חלק מן האנשים מעוררים אפילו אי-נוחות מסויימת.
ואז נשאלות שאלות כואבות : האם "אהבת מולדת" היא על-תנאי ? האם "הגנת המולדת" גם היא על-תנאי ותתקיים רק בשדה הקרב או גם במאבק מתמיד על אופייה ודמותה של המדינה ? 

אהבה לאומית ואהבת המולדת הן תנאי הכרחי לקיום אומה על אדמתה , וכאן יש לאדם הבודד תפקיד חשוב ועיקרי בהשגת מטרה זו. בתנאי , כמובן , שהוא רואה כאן את עתידו ועתיד ילדיו ומוכן להאבק על כך.

כלל ידוע הוא כי חוזק שרשרת נמדד לפי כושר העמידה של החוליה החלשה. העמקת הפערים בחברה , ובנוסף התרבות והתגברות העוולות מחלישות את השרשרת ומהוות פצצת זמן המאיימת על החוסן הלאומי ועל עתיד המדינה. 

על כלכלה , ערכים ומנהיגות (אפריל 2003)

בשנת 2002 החל מיתון בכלכלת מדינת ישראל אשר נבע מהאטה בכלכלה העולמית (שהחלה עוד בשנת 2001) , החמרה במצב הביטחוני כתוצאה מהאינתיפאדה השניה ומשבר התעשיות הטכנולוגיות.

הממשלה הכריזה על תכנית חרום כלכלית , שלוותה בצעדי חקיקה , וכללה בין השאר קיצוצי שכר וקצבאות , העלאת גיל הפרישה לפנסיה , הפרטה של חברות בהן הייתה שליטה נרחבת לממשלה ועוד. התכנית הצטיירה כאנטי-חברתית , הגדילה את אי-השוויון החברתי והעשירה בעלי הון אשר רכשו נכסי ציבור במחיר מופחת.
העיתונות החרדית כננתה את מהלכי הממשלה "גזירות תשסג".

שאלות עקרוניות עולות מן המשבר אשר פרץ בהפתעה לתודעה הציבורית.
משבר המנהיגות של המפלגות הגדולות הוביל לכך כי שתיהן שידרו לציבור אווירה אופטימית של הצלחה והישגים , כל מפלגה מסיבתה היא. האזרחים קנו את האשליות ועכשיו הם נדרשים לשלם את המחיר

אולם זה אינו רק משבר כלכלי. זהו משבר ערכי שאיתו יש להתמודד בכלים אחרים ומנהיגים מסוג חדש. 

דמוקרטיה אקטיבית (אפריל 2003)

אחרי סיום מלחמת העצמאות אמר אחד מרבני צפת למפקד הפלמ"ח יגאל אלון : דע לך שצפת נצלה בזכות שני דברים – המעשה והנס. מה היה המעשה? שאנשי צפת אמרו תהילים כל זמן המצור. ומה היה הנס? שמחלקת הפלמ"ח הגיעה בזמן...

מדינת ישראל הוקמה על ידי החזון והמעשה של ארגונים ציוניים ששאפו להקים מדינה יהודית ודמוקרטית , מודרנית ומשגשגת , חברה מכובדת במשפחת העמים. רק שילוב של חזון ומעשה , בתנאי פתיחה קשים במיוחד , ותוך מאבקים מתמשכים מול אויבים מבית ומול מדינות העולם – הביאו להקמת המדינה. שינויים דמוגרפיים ותרבותיים הפכו , במהלך השנים , את השלטון שבוי בידי קבוצות סקטוריאליות , תוך ניצול המשטר הדמוקרטי ומובילים לדעיכתו של החזון ועלולים להביא להרס החלום הציוני.
המדינה נעה באופן אקראי לפי יחסי כוחות מזדמנים בקרב הפוליטיקאים. לכן , כדי להציל את החזון , חייבים הכוחות הציוניים , הדמוקרטיים , המתקדמים , לגלות מעורבות אקטיבית יום-יומית בהנהגה ובחברה בישראל , ולא רק בתקופת בחירות.   

מעורבות אקטיבית זו תוכל להתקיים ולהתבצע באמצעות ארגון המבוסס היטב בקרב האוכלוסייה , מעורב בחיי הקהילה ברמה המקומית ומסוגל לפעול גם בקנה מידה ארצי. תנועה זו תייצג את הישראלי אשר נושא בעול ונושא בגאווה את דגל בניין הארץ והגנתה.

מחלה של מנהיגים (מרץ 2007)

אייך נושאים מנהיגים באחריות לכישלון ?
בשאלה זו מתחבטת החברה הישראלית מזה דור שלם. שלוש מלחמות שעברנו נסתיימו באכזבה לאומית עמוקה מן התוצאה. כך במלחמת יום הכיפורים , כך במלחמת לבנון וכך במלחמת לבנון השניה. בשלושתן כפרו המנהיגים באחריותם לאכזבה. טענו שבעצם זה נצחון , שלא הם אחראים , ועוד טענות שהמכנה המשותף שלהן היה בריחה מאחריות.
על כן בשלושת המקרים עלתה התביעה הלאומית לנשיאה באחריות.
אולם כיצד עושים זאת ?

מנהיג מסויים אמר פעם : אתה רוצה להחליט – תחליט. לא רוצה – תקים ועדה.
ובמדינת ישראל אף שיכללו את השיטה וממליצים למנהיג : ואל תאמץ את מסקנות הועדה שהקמת.

הלקח העמוק מהתנהלות גורמי השלטון לאחר כל אחד מהאירועים הנ"ל (ואף אחרים)  נוגע לסדרי החברה והמימשל של מדינת ישראל. ובאלו יש לטפל בדרכים אחרות , חדשות.