חפש

Image  ×©×™× ×•×™ שיטת הממשל

כדי למלא ביעילות את תפקידיו, על הממשל להיות בנוי נכון, לנהוג על-פי כללים נאותים ולעודד את בחירתם וקידומם של מנהיגים ומנהלים מוכשרים ואמינים; את נכונותם להקשיב לביקורת, ללמוד מהנסיון, לתקן שגיאות ולשאת באחריות; את יכולתם לעמוד בלחצים, להעדיף את טובת הכלל ולהרחיק ראות.

קוצר הראות, שחיתות ורמה ירודה שפשו במערכת הפוליטית פוגעים בכל אלה. כדי למנוע זאת, אנו מציעים צעדים בשני מישורים. האחד - שינוי מבנה השלטון באופן שיעודד חשיבה לטווח ארוך. האחר - הקטנת הכוח המופרז לחלוקת כספים, משאבים ומשרות שצברו הפוליטיקאים.

צריך להניח כי בכל שיטה תישאר הזירה הפוליטית מקום למאבק בין אינטרסים של קבוצות וביטוי לשאיפות אישיות של נבחרים. לכן רצוי להפריד, ברשות המבצעת וגם במחוקקת, בין מוסדות שבהם ישתקפו ויוכרעו אינטרסים ומאבקים חברתיים, לבין אלה שייבנו לצורך הכרעות בעלות חשיבות עקרונית או השלכות לטווח רחוק.

לאור חלוקה זו, אלה הצעותינו למבנה הממשל:

 Image

הרשות המבצעת תורכב ממוסד הנשיאות ומהממשלה. הנשיאות אחראית לעיצוב מדיניות לאומית ולהתוויית מגמות לטווח ארוך. הממשלה אחראית לניהול השוטף של המדינה.

הנשיא ייבחר בבחירות כלליות. לידו תפעלנה ארבע מועצות: המועצה לביטחון לאומי, המועצה לענייני תרבות, חינוך וחברה, המועצה לענייני משק וכלכלה, והמועצה לחוק ולמינהל. נשיא המדינה ימנה את ראש הממשלה וראש הממשלה יבחר את שריו.

הממשלה תורכב באופן שיאזן בין הצורך באמון פוליטי, לבין החשיבות של ידע מקצועי. היא תפעל בשני הרכבים: קבינט מצומצם שיכלול את שרי החוץ, הפנים, הבטחון, הכלכלה והמשפטים, וקבינט מורחב שיכלול את השרים המקצועיים. שרי הקבינט המצומצם ייבחרו בעיקר מתוך המנהיגים הפוליטיים, והשרים המקצועיים ייבחרו בעיקר מתוך המנגנון הממשלתי והציבורי. הם יתרמו לממשלה ולמשרדיהם את הידע המקצועי והארגוני.

הכנסת תורכב משני בתים: בית תחתון ובית עליון.

הבית התחתון יהיה אחראי לחקיקה רגילה, לפיקוח על הפעילות השוטפת של הממשלה ולקביעת תקציב המדינה. חבריו ייבחרו בבחירות כלליות ויחסיות. הם יהיו אמורים לייצג את הכוחות והקבוצות בחברה ולבטא את הנטיות העכשויות של הציבור. משך הכהונה של חברי הבית התחתון ייקבע באופן שימנע הצמדות לכסאות, אך יאפשר צבירת נסיון לחברי הכנסת הנהנים מאמון רחב.

הבית העליון יעסוק בעיצוב מדיניות, בהתוויית מגמות חברתיות, בהכרעה בשאלות חוקתיות ובבקרת מוסדות השלטון. לבית זה יוקנו סמכויות בנושאים המחייבים את המדינה לטווח ארוך, כגון הסכמים בין-לאומיים או הלוואות לטווח ארוך של המדינה, וכן בשאלות הקשורות בחלוקת אחריות בין השלטון המרכזי לבין הקהילות.

בית זה יגדיר את טובת המדינה והאומה מתוך ראיה לטווח ארוך ויקנה למערכת הפוליטית מימד של כבוד ואמינות. מטרות אלו צריכות להשתקף ברמתם של חבריו, בסמכויותיו ובמבנהו. מספר חבריו יהיה קטן יחסית ולא יעלה על ארבעים. הם ייבחרו על בסיס אישי בבחירות בלתי-ישירות, כלומר על-ידי נציגי הציבור.

ייקבע גיל מינימום לכניסה לבית העליון, כל נבחר יתחייב להפסיק כל פעילות פוליטית ועסקית, הוא יכהן תקופה ארוכה אחת בלבד. לאחר מכן לא ישוב למלא תפקידים פוליטיים.

חלוקת תחומי הפעולה בין הקהילות והשלטון המרכזי, מערכת הסמכויות והיחסים בין הנשיא, הממשלה, הבית העליון והתחתון, תוגדר בחוקה. החוקה תובא לאישור משאל עם. לאחר אישור החוקה יוקם, במסגרת הבית העליון, בית-דין שישמש פרשן לחוקה. ייקבע נוהל לשינוי החוקה ע"י משאל עם לפי יוזמת רשות ממלכתית או קבוצה גדולה של אזרחים.

נורמות הנדרשות ממנהיגים, תוגדרנה במישור החינוכי והחוקתי. החוק הפלילי אינו יכול לשמש מבחן להתנהגות מנהיגים ונבחרי ציבור. לכן ועדה של הבית העליון תשמש כבית דין לנבחרי ציבור ותפעל על-פי כללי אתיקה שינוסחו למטרה זו.

המשך: החברה הקהילתית

דף בית
פעילות
תנועת לאו"ר
סניפים
נרשמים ומצטרפים
סקרים
תרומות ודמי חבר
קישורים מומלצים
תקנון האתר

ד"ר יעקב חסדאי
מייסד תנועת לאו"ר

תוכנית פעולה
הממשל
החברה הקהילתית
תקציב הממשלה והאזרחים
צדק חברתי
היהדות והמדינה
מדיניות ובטחון
Number of Voters