* * * * * * * חזון הקהילה של לאו"ר * * * * * * * מולי בן-ששון , תשמ"א - 1981

מודל הקהילה

נתוני רקע (נכונים לשנת 1981)

1. רוב אוכלוסייתה של מדינת ישראל הינה אוכלוסייה עירונית. למעלה מ-80% מהאוכלוסייה מתגוררים בישובים מסדר גודל של 10,000 תושבים ויותר.  כ-45% מהתושבים חיים בישובים עירוניים שאוכלוסייתם מונה 100,000 נפש ומעלה.

2. בתקציב המדינה לשנת 1981 מוקצב סכום של כ-50 מיליארד שקל לשירותי רווחה (חינוך, בריאות, רווחה, רשויות מקומיות). בנוסף לכך מיועדים כ-10 מיליארד שקל לצרכי בינוי ושיכון. סכומים אלה מהווים  כ-30% מהתקציב הפנוי (לאחר ניכוי חובות). עוד כ-40% מיועדים לצרכי ביטחון והשאר מיועד לצרכי תשתית (חקלאות, אנרגיה , מים , כבישים , תחבורה , תקשורת וכו'ׂׂ) , שירותים כלכליים ושירותי מימשל.
סך תקציבי הרשויות המקומיות לשנת 1981 מתחלקים באופן הבא : שכר – 6 מיליארד שקל , פעולות – 6 מיליארד שקל. רק כשליש מתקציבים אלו מקורו בהכנסה עצמית.

עקרונות ההצעה 
 1. על המסגרת הקהילתית להיות בנויה כך שהיא תביא להתפתחות דינמיקה חברתית חיובית של מקסימום מעורבות ונכונות לשיתוף פעולה. מצב זה ייווצר כאשר מצד אחד ידעו האזרחים שללא מעורבותם לא תפעל המערכת. מאידך , צריך שתהיינה "שיניים" מספיק חזקות לקהילה ולמוסדותיה כך שהתושבים יהיו משוכנעים שכניסתם לפעילות משותפת תתבטא באופן משמעותי בעליה באיכות החיים וברמת השירותים השונים.

2.  יש להבחין בין שירותים בסיסיים השווים לכל נפש , כגון : שירותי בריאות , איכות הסביבה וכדומה , לבין שירותים בהם קיים משקל כבד להשקפותיו האישיות של הפרט , כגון : חינוך , דת וכדומה. על כן , יש לווסת את המשאבים כך שחלק מהם יועבר ישירות למוסדות הקהילה ואילו חלקם יינתן באופן אישי. אזרחים יוכלו , אם כן , להתארגן גם במסגרות על-קהילתיות בכדי לקדם נושאים הנראים להם חשובים. על בסיס אותה הבחנה יהיו תחומים בהם תוכל הקהילה לכפות את מרותה על חבריה ואילו בתחומים אחרים יובטח חופש הפרט.

3. יש לדאוג לכך שיעילותם של השירותים לא תיפגע כתוצאה מהפעלת התוכנית. מכאן , נושאים אשר התיפעול האופטימלי שלהם דורש טיפול ברמה על-קהילתית , ייפתרו בדרג זה. יחד עם זאת , גם המסגרת העל-קהילתית תשאב את כוחה וסמכותה ממועצה המורכבת מנציגי הקהילות. בתחום הבריאות , למשל , על המרפאה להיות באחריות הקהילה ואילו בית-החולים הוא עניין לוועדת הבריאות של המועצה העירונית. באופן כללי ניתן להציע שאותם שירותים הכרוכים בזיקה רבה בין אנשים יהיו כפופים למרות מוסדות הקהילה ואילו נושאים שאינם כרוכים במגע אנושי יום-יומי ולתיפעולם דרוש ציוד יקר ומורכב (כגון : אחזקת תשתית של מים , חשמל תקשורת , שירותי מכבי-אש , אמבולנסים וכדומה) יהיו בטיפולה של מסגרת עירונית כמופרט בהמשך.

4. לגבי כל רמה ארגונית תהיה רשות אשר תפקח עליה. כך יוכל אזרח בתוך הקהילה להתלונן או לערער בפני נציגות של מועצת הקהילות. מועצת הקהילות תקבל עליה , מצידה , מרות של רשות פיקוח ממשלתית ובפניה תוכל קהילה בודדת לערער על החלטות המועצה.

5. יש להקפיד שלא תיפגע רמתם המקצועית של השירותים עקב התערבות יתר. לפיכך , יש להעניק משקל מאזן לגוף המקצועי באותם תחומים הדורשים מיומנות (כגון בריאות וחינוך) כפי שיפורט בהמשך.    

תיאור כללי של מבנה המינהל וחלוקת הסמכויות

1. משרד הפנים

· אחראי על קביעת גבולות הקהילה , קביעת גבולות הגושים העירוניים וגבולות המועצות האזוריות (באזורי ישוב דלילים).
· אחראי על חלוקת הכספים לקהילות ומשלוח זיכויים אישיים לצרכי תרבות ,  וחינוך (לפי מספר הילדים).
· מהווה רשות מוסמכת לצורך הכרעה במחלוקות בתוך מועצת הקהילות.
· קביעת סטנדרטים ופיקוח על ביצועם , יעוץ והפצת מידע בנושא ארגון ושיטות.
· אגף לתכנון ארצי אשר יטפל בתכנון ונושאים במסגרת ארצית ברמה העקרונית והעל-עירונית.

2. מועצת הקהילות העירוניות

· מועצת העיר תהיה מורכבת מיושבי-ראש הקהילות.
· ראש העיר יבחר בבחירות אישיות ויעמוד בראש המועצה.
· המועצה תדאג לבחירת ועדות משנה (בריאות , חינוך , איכות הסביבה וכו'.). הועדות תורכבנה מאנשי מקצוע (פקידים מקצועיים בשכר) ומנציגי ציבור אשר ימונו ע"י המועצה.
·  המועצה תקים ועדה אשר בפניה יוכלו האזרחים לערער על החלטות קהילה הנוגעות להם. 
·  במקרה של אזורי ישוב דלילים תהיה החלוקה בדומה למבנה הקיים ברשויות המקומיות כיום , עפ"י העקרונות שהובאו לעיל.

3. הקהילה

· מזכירות הקהילה תימנה 5-6 חברים אשר יבחרו בבחירות אישיות לפרק זמן מוגדר (ההרכב : יו"ר , גזבר , יושבי-ראש הועדות).
· הזוכה במירב הקולות יכהן כיו"ר וישמש גם כנציג הקהילה במועצה העירונית.
· משרת היו"ר והגיזבר וכן מישרת מזכיר יהיו בשכר מלא. קביעת שכר חלקי ליתר חברי המזכירות והעסקת כוחות עזר נוספים טעונה שיקול.
· בנוסף ליו"ר יבחרו בבחירות אישיות חברי הועדות הבאות : ועדת ביקורת (כוללת יועצי חוץ , שופטים וכו') , ועדת כספים , ועדת בריאות ועזרה הדדית , ועדת איכות הסביבה ומיתאר מקומי , ועדת בטיחות ובטחון. יושבי ראש הועדות , פרט לועדת ביקורת , יהיו חברים במזכירות הקהילה. יו"ר ועדת הכספים יהיה הגיזבר. במידה וקיים בית-ספר קהילתי (אחד או יותר) תיבחר ועדת חינוך מתוך ועדי ההורים של בית הספר והיו"ר שלה יהיה חבר מזכירות הקהילה.

גודל הקהילה והרכבה

1. שלושה שיקולים ינחו את קביעת גבולות הקהילה :
·   שתהיה מספיק גדולה כך שתצדיק שירותים מקומיים נפרדים.
·   שתהיה מספיק קטנה כך שתוכל לקיים קשר בלתי-אמצעי בין חבריה.
·  שתהיה נוחה לארגון מבחינה גיאוגרפית ומבחינת תשתית השירותים הקיימת כבר בשטח (מבני מרפאות , בתי-ספר וכדומה).

2. יש להניח שרוב הקהילות תהיינה בעלות אוכלוסייה הומוגנית מבחינת החתך הכלכלי-חברתי. במידה ושיקולים שונים יחייבו קהילות הטרוגניות , יהיה ההרכב מאוזן על מנת למנוע בידודה של קבוצה חברתית.

3. על פי אומדן ראשוני , נראה לנו שמסגרת בסדר גודל של עשרת אלפים נפש תואמת את השיקולים הנ"ל.

מוסדות הקהילה

1. שירותי בריאות קהילתיים
2. עזרה הדדית
3. חינוך
4. תרבות 
5. איכות הסביבה
6. תוכנית מיתאר מקומית ואישורי בניה 
7. בטיחות ובטחון הפרט

להלן פרוט חלקי :

תוכניות מיתאר ואישורי בניה :

נציגי הקהילות , המרכיבים את המועצה העירונית , ימנו עפ"י מכרז מחלקת הנדסה ותכנון. מחלקה זו תכין תכנית מיתאר עירונית ולאחר אישור המועצה היא תוגש לאישור הועדה לתכנון ותאום שבמשרד הפנים. תכנית המיתאר תפורסם (כמקובל היום).
כמו כן תפרסם מחלקת ההנדסה והתכנון הוראות תיקניות לאישור היתרי בניה קהילתיים , במסגרת תכנית המיתאר המקומית. 
בכפוף להנחיות הנ"ל כדאי לשקול כי הועדה הקהילתית המתאימה תיתן , או תהיה מעורבת במתן , אישורי בניה בתחומי הקהילה. הועדה גם תעודד יוזמה של חברי הקהילה לגיבוש תכנית מיתאר קהילתית. 
זמן סביר לפני כל דיון בועדה תפורסם הודעה על התכנית. לדוגמא : יהיה פרסום חודשי סדיר של הפרוייקטים העומדים לדיון באזור הקהילה , ושל פרוייקטים עירוניים הנוגעים לקהילה. תושבים העלולים להיפגע מכך יוכלו להופיע לדיון ולהשמיע הסתייגותם. 
לגבי היתרי בניה קהילתיים תהיה ועדת ערר עירונית. לגבי תכנית המיתאר העירונית , תוכל קהילה או קבוצת אזרחים לערער לפני ועדה ממשלתית.
כדי להקטין את אפשרות הלחצים ברמה הקהילתית , האישורים וההיתרים  הסופיים יינתנו ע"י המועצה העירונית.

איכות הסביבה :

תחום זה כולל פינוי אשפה ומיפגעים ושיפור איכות הסביבה (גינון , שיפוץ וכדומה).
הקהילה תפרסם מיכרז לעבודות פינוי אשפה , גינון , שיפוץ וכדומה. תנאי התשלום ומידת השתתפות הקהילה בשיפור התשתית וביצוע העבודה , יהיו נושא למו"מ בין הקהילה והמועמדים לזכייה במכרז.
המועצה העירונית מצידה תדאג למניעת מונופול במערכת המספקת את השירותים.

שירותי בריאות קהילתיים :

"בישראל קיימים התנאים מן המשובחים בעולם למתן שירותי רפואה , הן מבחינת שיעור הרופאים באוכלוסייה והרמה הגבוהה של הרפואה , והן מבחינת הציוד ומדעות האוכלוסייה לבעיות בריאות.חרף כל זאת אין הציבור שבע-רצון מטיב השירות. השירות מסורבל , מפוצל ואיטי וגוזל זמן רב מן החולה." (מתוך המבוא להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשמ"א).

חיזוק מערכת הבריאות הקהילתית , והעברת חלק מן התפקודים האזוריים למרפאות העירוניות והקהילתיות , היא נדבך חשוב בבנייה וחיזוק הקהילה.

חינוך ותרבות :

קיימים נושאים כחינוך , למשל , שבהם ירצה חלק מן האזרחים בפתרון אזורי בעוד חלק יעדיף מוסד חינוכי על בסיס רעיוני. במקרה זה ניתן לאפשר קיום שתי האפשרויות זו בצד זו.

עובדים מקצועיים בקהילה

1. תקן של רופאים (למספר תושבים) , מורים (למספר ילדים) , שוטרים (לקהילה) ייקבע בדרג ממלכתי.
2. עובדי מקצוע תיקניים אלו (רופאים , מורים , שוטרים) יקבלו את משכורתם מתוך קופת המדינה , על פי קריטריונים ממלכתיים (הקשורים לנושא הכללי של הסדרי שכר במשק הציבורי).
3. קבלתם של עובדים אלה וקידומם המקצועי ייקבע במשולב הן ע"י גורמים מקצועיים והן ע"י נציגי הקהילה. הגוף הקהילתי שיטפל בנושא הקידום המקצועי חייב לפתוח את החלטותיו לביקורת ציבורית. ההמלצה לקידום מקצועי תעשה ע"י שילוב של אמות מידה (פז"מ , שיקול מקצועי , בקרה של מקבלי השירותים). הגוף המקצועי שיטפל בקבלת עובדים ובקידומם יהיה זה העומד בקשרי עבודה קרובים עם העובד. 
חייב להימצא איזון הולם שיבטיח מעורבות חיובית הבנויה על שכל ישר ושיפוט מאוזן של חברי הקהילה מבלי שהדבר יביא להתערבות יתר בתחומי מקצוע הדורשים מיומנות , ניסיון וידע רב. 
4. בידי מערכת השלטון המרכזית תישאר : 
·   קביעת תקנים ונוהלים מחייבים  (מי מוסמך להורות , מי זכאי לתואר רופא , מספר תלמידים בכיתה וכדומה). 
·   ריכוז והפצת מידע בעל אופי מקצועי ועניין כללי.

השלכות חברתיות וכיווני התפתחות נוספים

1. המסגרת הקהילתית עשויה לשמש בית-יוצר ממנו תצמח מנהיגות חברתית אמיתית. במסגרת זו יוכל אדם להיבחר עפ"י כישוריו ומירצו מבלי שיזדקק לעזרת מנגנון כספי ואמצעי פרסומת יקרים.
2. הקהילה תוכל ליזום הרחבת פעולותיה לשטחים נוספים של איכות חיים כגון : פעולות תרבות מגוונות , חינוך מבוגרים או התארגנות צרכנים לשם עידוד שיווק ישיר והקטנת פער התיווך.
3. גם ישובים קטנים , כקיבוצים ומושבים , יצאו נשכרים מן התוכנית. אין תושביהם חיים במנותק מן החברה הישראלית , ולרעות החולות של העיר יש השפעה ישירה על דפוסי ההתנהגות של כל תושבי המדינה.